‏מערכות אבטחה לבניין משותף: הפתרונות המומלצים לוועד הבית

מערכות אבטחה לבניין משותף – מצלמות, אינטרקום ובקרת כניסה

ועד בית מתקשר אלינו בדרך כלל אחרי אירוע. פרצו לשני מחסנים, שרטטו רכב בחניה, או שמישהו נכנס בעקבות דייר ועלה לקומות. ואז מגיעות שלוש הצעות מחיר שאי אפשר להשוות ביניהן, כי אחת מדברת על שש מצלמות, השנייה על תשע, והשלישית כותבת "מערכת מצלמות" בשורה אחת. מערכות אבטחה לבניין משותף הן לא מוצר שקונים, הן החלטה שמקבלים, ובדיוק בשלב הזה רוב הוועדים נתקעים.

המאמר הזה נכתב בשביל מי שצריך להכריע. לא כדי להסביר מה זה NVR, אלא כדי שתדעו איזה נקודות בבניין שלכם באמת קריטיות, מה ההבדל בין אבטחה לבניין מגורים של 12 דירות לבין אבטחה למגדל מגורים עם שתי קומות חניון, ואיזה סעיפים חייבים להופיע בהצעת מחיר כדי שתוכלו להשוות בין ספקים בלי לנחש.

אנחנו בשוק הזה למעלה מ-30 שנה, וכל מה שכתוב כאן יצא מבניינים אמיתיים, לא מקטלוג.

תוכן עניינים

1. מה כוללת מערכת אבטחה לבניין משותף (ומה באמת חשוב לוועד בית)?
2. למה אינטרקום לבד לא מספיק לאבטחה לבניין מגורים?
3. איך יודעים כמה מצלמות צריך בבניין משותף?
4. איפה מומלץ למקם מצלמות אבטחה בבניין משותף?
5. הקלטה מקומית או ענן: מה עובד טוב יותר בבניין?
6. מהו אינטרקום לבניין משותף?
7. מהי בקרת כניסה לבניין משותף?
8. קודן, תג קרבה או אפליקציה: מה מחזיק לאורך זמן בבניין?
9. איך מונעים כניסה של זרים על הזנב במגדל מגורים?
10. מי יכול לצפות במצלמות בבניין משותף?
11. האם מותר להתקין מצלמות בחדר מדרגות, בלובי ובחניה?
12. כמה עולה מערכת אבטחה לבניין משותף (ומה באמת משפיע על המחיר)?
13. מה ועד בית צריך לבקש בהצעת מחיר למערכות אבטחה לבניין משותף?
14. מה תכנית תחזוקה מומלצת למערכות אבטחה בבניין משותף?
15. מה ההבדל בין אבטחה לבניין מגורים קטן לבין אבטחה למגדל מגורים?

מוצרים נבחרים

מה כוללת מערכת אבטחה לבניין משותף (ומה באמת חשוב לוועד בית)?

מערכת אבטחה לבניין משותף בנויה משלוש שכבות שעובדות יחד: מצלמות שמתעדות, אינטרקום ובקרת כניסה שמסננים מי נכנס, ונעילה פיזית שמאכפת את ההחלטה בפועל. אם אחת מהשלוש חסרה, השתיים האחרות עובדות חצי עבודה.

למה זה כל כך משנה? כי החוליה החלשה בבניין היא כמעט תמיד אותה חוליה: הכניסה הראשית שנשארת פתוחה, החניה שאין בה תאורה, מסדרון המחסנים והמעברים בין הלובי לחדר האשפה. אין שם צורך בטכנולוגיה יוצאת דופן, יש שם צורך ברצף.

הרצף הזה נראה כך: מי שמגיע לבניין מזוהה בכניסה, מי שנכנס עובר דרך דלת שדורשת הרשאה, ומה שקורה באזורים הרגישים מתועד באיכות שמאפשרת לברר אירוע. זו המעטפת. מצלמה בודדת שנתלתה בלובי היא לא מעטפת, היא נחמה.

למה אינטרקום לבד לא מספיק לאבטחה לבניין מגורים?

אינטרקום מטפל בשאלה אחת: מי דופק בדלת. הוא לא מתעד כלום, הוא לא מכסה את החניון, והוא לא יעזור לכם כשמישהו נכנס אחרי דייר ופרץ למחסן בקומה מינוס אחת.

הדוגמה שאנחנו רואים שוב ושוב היא בניין עם אינטרקום חדש ומצוין, שבו האירוע קרה 40 מטר אחרי דלת הכניסה. שני מחסנים נפתחו, הדיירים הבינו את זה רק אחרי שלושה ימים, ולא היה שום תיעוד. באינטרקום אין היסטוריה.

מצלמות נותנות שני דברים שאינטרקום לא נותן: הרתעה בשלב הראשון, ואפשרות לבירור בשלב השני. שילוב של השניים הוא מה שמצמצם גם את הכניסות המזדמנות וגם את הוויכוחים בין דיירים אחרי אירוע.

איך יודעים כמה מצלמות צריך בבניין משותף?

לא לפי מספר הדירות. לפי מספר נקודות הכיסוי שחייבות להיות מכוסות, ולפי סוג הזיהוי שאתם צריכים בכל נקודה. זה כל ההבדל בין תכנון לבין ניחוש.

נקודות החובה בכל בניין הן הכניסה הראשית, דלת הלובי מבפנים, כניסת החניה ומסדרון המחסנים. מעבר לזה מתחילות ההחלטות: האם מספיק "לראות תנועה", או שאתם רוצים שהתמונה תאפשר זיהוי פנים ולוחית רישוי. מצלמה שמכסה שטח רחב תראה שמישהו היה שם. מצלמה שמכוונת לנקודת מפגש צרה תאפשר לזהות מי זה היה.

בבניין של 10 עד 20 דירות, סט בסיסי סביב הכניסה, הלובי והחניה מכסה את רוב התרחישים המעשיים. במגדל מגורים התכנון עובד אחרת: לובי ראשי, לובי חניון, כל קומת חניון בנפרד, כניסות משנה, מסדרונות מחסנים וחדרי שירות, ולפעמים גם חלוקה לאזורי צילום כדי שלא ייווצרו שטחים מתים בין עמודים. בבחירת מצלמות אבטחה מומלץ להתאים את סוג המצלמה למיקום ולתאורה, ולא להזמין את אותו דגם לכל הבניין רק כדי לפשט את ההצעה.

עוד נקודה שוועדים מפספסים: יותר מצלמות זה לא בהכרח אבטחה טובה יותר. שמונה מצלמות ממוקמות נכון יעבדו טוב יותר משתים עשרה שמפוזרות "כדי לכסות הכל".

איפה מומלץ למקם מצלמות אבטחה בבניין משותף?

ההבדל בין "לראות" לבין "לזהות" נקבע בשלושה דברים: גובה, זווית ותאורה. מצלמה שהותקנה גבוה מדי תצלם קרקפות. מצלמה שמכוונת ישר לחלון הלובי תסתנוור בשעות אחר הצהריים. ומצלמה מעולה בחניה חשוכה תיתן לכם רעש ולא פנים.

הכשל הנפוץ ביותר שאנחנו מוצאים בשטח הוא לא ציוד זול, אלא תאורה. בחניון תת קרקעי עם גופי תאורה שנשרפו, גם מצלמה עם ColorVu טובה תעבור למצב אינפרא אדום ותאבד את הצבע. לפני שקונים מצלמה יקרה יותר, שווה להחליף שתי נורות.

המיקומים שמחזירים את ההשקעה: מעל דלת הכניסה בזווית שמצלמת פנים בגובה אדם, בתוך הלובי כשהמצלמה מכוונת אל הדלת ולא ממנה, בכניסה וביציאה מהחניה, בתחילת מסדרון המחסנים, ובחדרי שירות שיש בהם ציוד. מעליות זה סיפור בפני עצמו ותלוי בחברת התחזוקה ובהסדרת כבל הגישור.

איפה מתרחשים רוב אירועי האבטחה בבניין מגורים, לפי מה שאנחנו רואים בקריאות שירות:

כניסה ולובי ██████████ גבוה
חניה וכניסות חניה ██████████ גבוה
מחסנים וחדרי שירות ███████ בינוני-גבוה
חדר מדרגות וקומות █████ בינוני
מעלית ███ תלוי בבניין ובניהול

מיקומי מצלמות מומלצים בשטחים המשותפים של הבניין

הקלטה מקומית או ענן: מה עובד טוב יותר בבניין?

הקלטה מקומית על מקליט NVR מתאימה כשיש מקום נעול ומאוורר להתקין אותו, והיא נותנת לוועד שליטה מלאה בלי עלות חודשית. ענן מתאים כשחשובה נגישות פשוטה מכל מקום, אבל הוא תלוי לחלוטין באיכות חיבור האינטרנט בבניין ובתשלום שוטף שמישהו צריך לזכור לשלם.

ההחלטה הזאת פחות טכנית ויותר תפעולית. מי מחזיק את הסיסמאות? מה קורה כשהוועד מתחלף בעוד שנתיים? מי מזמין טכנאי כשהמקליט מפסיק לכתוב על הדיסק?

שתי נקודות שטח שכדאי להכניס להצעה: מקליט לא מותקן במחסן הוועד שכולם נכנסים אליו, אלא בארון תקשורת נעול, ורצוי לא צמוד לצינור מים. וגיבוי חשמל, אל-פסק קטן, הוא לא מותרות במגדל שבו הפסקת חשמל מפילה גם את הראוטר וגם את המקליט בדיוק באותה דקה.

צפייה מרחוק היא יתרון אמיתי, אבל היא גם מה שמייצר את רוב הסכסוכים. על זה נדבר בהמשך.

מהו אינטרקום לבניין משותף?

אינטרקום הוא מערכת תקשורת ובקרת כניסה שמאפשרת לדייר לזהות מי בשער, לדבר איתו, ולהחליט אם לפתוח. בבניין מגורים זה בפועל השומר בשער, והוא מפחית את הכניסות האקראיות של שליחים, סוכנים ומי שסתם ניסה את מזלו עם הדלת. ניתן להתאים מערכות אינטרקום לבניין משותף לפי גודל הבניין ומספר הדיירים, ולא כל בניין צריך את אותה קונפיגורציה.

אינטרקום עם מצלמה שינה את התמונה, כי הוא הפך את הזיהוי לוויזואלי. אינטרקום חכם מבוסס אפליקציה הוסיף שכבה נוספת: אפשר לענות גם כשלא נמצאים בבית, וזה בדיוק מה שמפחית את ההרגל הגרוע של "לפתוח לכולם".

מה שכן, וזה חלק מהכנות שאנחנו חייבים לוועד: באפליקציה יש גם עלות ניהול. צריך מישהו שיוסיף דיירים חדשים ויוריד יוצאים.

מהי בקרת כניסה לבניין משותף?

בקרת כניסה היא מערכת הרשאות. היא לא רק פותחת דלת, היא מחליטה מי רשאי לפתוח אותה, ולפעמים גם מתעדת מתי. בשוק קיימות מערכות בקרת כניסה מתקדמות שמאפשרות ניהול הרשאות דרך אפליקציה, כולל הרשאה זמנית לאורח או לספק.

היתרון על מפתח פיזי הוא פשוט ומיידי: ביטול. תג שאבד מבוטל בשלוש שניות ואף אחד לא מחליף צילינדר בדלת הראשית. מפתח שאבד נשאר בעולם.

בבניין שיש בו הרבה שוכרים זה קריטי. ניהול הרשאות לדיירים ושוכרים הוא הסיבה שוועדים שעברו לתגים כמעט לא חוזרים אחורה.

קודן, תג קרבה או אפליקציה: מה מחזיק לאורך זמן בבניין?

קודן לדלת כניסה לבניין הוא הפתרון הזול, וגם זה שנשחק הכי מהר. הבעיה שלו היא לא טכנית אלא אנושית: הקוד זולג. דייר נותן אותו לשליח, השליח לחברה, השוכר שעזב זוכר אותו, וכשמנסים להחליף קוד צריך לעדכן 30 דירות ואז נשארים שלושה שלא קיבלו הודעה.

תג קרבה, או צ'יפ לדלת בניין, פותר בדיוק את זה. כל דייר מקבל תג משלו, והוועד יכול להוסיף ולבטל לפי שינויים. שוכר מתחלף? מבטלים תג אחד, שאר הבניין לא מרגיש כלום.

בפועל, ההרכב שאנחנו מתקינים ברוב הבניינים הוא שילוב: תגים לדיירים, קודן כגיבוי, ומצלמה בכניסה שמצלמת את מי שנעמד ליד הקורא. כמובן שגם הדלת עצמה צריכה להיסגר עד הסוף, אחרת כל זה תרגיל תיאורטי.

השוואה בין קודן, תג קרבה ובקרת כניסה מבוססת אפליקציה

השוואה מהירה: רכיבי אבטחה לבניין משותף ומתי משתמשים במה

איך מונעים כניסה של זרים על הזנב במגדל מגורים?

הכניסה הכי נפוצה לבניין היא לא פריצה, היא צעד וחצי אחרי דייר שנכנס. במגדל עם תנועת אורחים גבוהה זה קורה כמה פעמים ביום.

שלושה דברים מצמצמים את זה בצורה מורגשת: סגירה הידראולית מכוונת נכון, כך שהדלת נסגרת בזמן סביר ולא נשארת פעורה, מצלמה שמצלמת פנים בגובה אדם בכניסה, ושילוט ברור שהאזור מצולם. השילוט עובד גם כהרתעה וגם כחובת יידוע.

ויש חלק שאף ציוד לא יפתור, וזו תרבות השימוש. ועד בית שמפרסם נוהל פשוט, אורחים נכנסים רק אחרי שדייר מזהה אותם, ספקים נכנסים בשעות מוגדרות, משפר את התוצאה יותר מכל שדרוג ציוד.

מי יכול לצפות במצלמות בבניין משותף?

רק מי שהוועד הגדיר מראש, ובהתאם לנוהל כתוב. עקרון ההרשאות המינימליות הוא לא בירוקרטיה, הוא מה שמונע מהמערכת להפוך לכלי בסכסוכי שכנים.

ההבחנה החשובה שרוב הוועדים לא עושים היא בין שני סוגי גישה. צפייה בזמן אמת היא הרשאה שוטפת, ומומלץ להגביל אותה למספר קטן של אנשים או לחברת הניהול. שליפת אירוע מתועד היא בקשה נקודתית, ורצוי שתתועד ביומן: מי ביקש, לאיזה תאריך ושעה, ומי הוציא את הקובץ. בהתאם להנחיות הרשות להגנת הפרטיות בנושא מצלמות אבטחה ומעקב, הגישה למידע צריכה להיות מוגבלת, מנוהלת ומתועדת.

שאלה שכדאי לענות עליה לפני ההתקנה ולא אחריה: מה קורה כשהוועד מתחלף? מעבירים סיסמאות בפרוטוקול, מחליפים אותן, ומוודאים שהוועד היוצא כבר לא נמצא ברשימת המשתמשים.

האם מותר להתקין מצלמות בחדר מדרגות, בלובי ובחניה?

ברוב המקרים כן, כשהצילום מידתי, מכוון לשטחים משותפים בלבד, ולא מכניס לפריים דלתות דירות, חלונות או מרפסות פרטיות. הנושא מוסדר בעקרונות חוק הגנת הפרטיות, ולכן ההחלטה צריכה להתקבל בצורה מסודרת ולא בקבוצת הוואטסאפ של הבניין.

מה שמפיל פרויקטים בבניינים זה לא הטכנולוגיה, זו ההתנגדות. דייר אחד שמרגיש שמצלמים אותו בכניסה לדירה יעצור את כל הפרויקט, ובצדק. הדרך לעבור את זה היא להציג באספת דיירים שרטוט מיקומים, לומר בפירוש מה נכנס לתמונה ומה לא, ולהתחייב על נוהל צפייה. כשמציגים לדיירים צילום ניסיון מהזווית המתוכננת, ההתנגדויות יורדות דרמטית.

לניהול ההחלטה עצמה יש כלים מסודרים. באגודה לתרבות הדיור אפשר למצוא מידע על תקנון מצוי ותקנון מוסכם, וזה בסיס טוב לניהול הצבעה ותיעוד החלטה של נציגות הדיירים.

לגבי משך שמירת ההקלטות: הכלל הוא שמירה מידתית וקצרה יחסית, לרוב סביב שבועות ספורים, בהתאם לצורך ולנפח האחסון. הסיבה מעשית לגמרי, אירועים בבניין מתגלים לרוב אחרי כמה ימים, נזק בחניה או פריצה למחסן שאף אחד לא נכנס אליו שבוע. מצד שני, שמירה של חצי שנה מייצרת מאגר שאף ועד לא רוצה להיות אחראי עליו.

כמה עולה מערכת אבטחה לבניין משותף (ומה באמת משפיע על המחיר)?

נתחיל מהסוף: מה שמייקר פרויקט בבניין זו כמעט תמיד התשתית, לא הציוד. מצלמה מסוימת עולה מה שהיא עולה, אבל להעביר כבל מהחניון לארון בקומת הלובי במגדל עם 20 קומות זה עבודה אחרת לגמרי מבניין של ארבע קומות עם תשתית קיימת.

מה משפיע הכי הרבה על תקציב הפרויקט:

תשתיות וחיווט ████████████ גבוה מאוד
מספר נקודות, מצלמות ודלתות ██████████ גבוה
איכות לילה וחיישנים ███████ בינוני-גבוה
אחסון או ענן █████ בינוני
תחזוקה ושירות █████ בינוני

בבניין קטן שיש בו תשתית תקשורת סבירה, הפער בין הצעה להצעה נובע בעיקר מסוג הציוד ומאיכות ההתקנה. במגדל, הפער נובע ממרחקי כבילה, ממספר ארונות התקשורת, מחלוקת החניון לאזורים, ומהשאלה אם מקימים מאפס או מתחברים לקיים. לכן הצעה שמנקבת מספר לפני שראו את הבניין היא ניחוש, לא הצעה.

נקודה מסחרית שאנחנו אומרים בגלוי: השוק מוצף בציוד חיקוי זול שנראה זהה בתמונה. אנחנו עובדים בקשר ישיר עם היבואנים והיצרנים, ומספקים ציוד מקורי עם אחריות יבואן רשמית, מפני שההבדל מתגלה בדיוק ברגע שאתם צריכים את ההקלטה.

הגורמים העיקריים שמשפיעים על תקציב פרויקט אבטחה בבניין

מה ועד בית צריך לבקש בהצעת מחיר למערכות אבטחה לבניין משותף?

זה הסעיף שחוסך לוועד את הכי הרבה כסף וכעס, ולכן הוא הארוך כאן. הצעה טובה היא הצעה שאפשר להשוות מולה הצעה אחרת שורה מול שורה.

בקשו שרטוט או תרשים של מיקומי המצלמות, ולא רק כמות. בקשו שליד כל מצלמה תופיע מטרה מוגדרת, זיהוי פנים, זיהוי לוחית רישוי או כיסוי כללי, כי זה מה שקובע את סוג העדשה. בקשו לדעת איזה דגם בדיוק, לא "מצלמת 4 מגה-פיקסל", אלא דגם ויצרן. בקשו התייחסות לראיית לילה בכל נקודה, ובמיוחד בחניון. בקשו הגדרה מדויקת של האחסון, נפח הדיסק ומספר הימים המשוער שהוא מחזיק בקונפיגורציה שהוצעה.

המשך הצ'ק ליסט: מי מקבל הרשאות צפייה ואיך הן מוגדרות, האם יש אל-פסק וכמה זמן גיבוי הוא נותן בפועל, האם מוצע שילוט אזור מצולם, מה כלול באחריות ומה לא, מהו זמן התגובה לקריאת שירות, ומה עלות ביקור טכנאי אחרי תום האחריות. ושאלה אחת שכמעט לא שואלים: מי מבצע את ההתקנה בפועל, עובדי החברה או קבלן משנה מזדמן.

אצלנו הייעוץ, ההתקנה והתמיכה נעשים על ידי מומחי החברה, וזה בדיוק הסעיף שמבדיל בין מערכת שעובדת בעוד שלוש שנים לבין מערכת שאף אחד לא זוכר מי התקין.

מה תכנית תחזוקה מומלצת למערכות אבטחה בבניין משותף?

אם יש דבר אחד שאנחנו רואים בקריאות שירות יותר מכל דבר אחר, זה מערכות שלא עבדו בדיוק ביום שהיה צריך אותן. לא כי הציוד גרוע, אלא כי אף אחד לא בדק אותן שנתיים.

הבדיקות שבאמת חוזרות על עצמן בשטח: לוודא שכל הערוצים במקליט אכן מקליטים ולא רק מציגים תמונה חיה, לנקות עדשות ובעיקר קורי עכביש שמייצרים תנועה מדומה בהתראות, לבדוק שהדיסק לא בכתיבה עם שגיאות, לוודא שהתאריך והשעה במקליט נכונים כי אחרת שליפת אירוע הופכת לבדיחה, לבדוק שדלת הכניסה נסגרת ונועלת עד הסוף, לעדכן את רשימת התגים לפי דיירים שעזבו, ולהחליף סוללת גיבוי בקודן ובאל-פסק לפי הוראות היצרן. לצד המצלמות והאינטרקום קיימים גם מוצרים נלווים למערכת אזעקה שמשלימים את מעטפת האבטחה בשטחים המשותפים, למשל בחדרי מכונות ומחסנים.

מה ההבדל בין אבטחה לבניין מגורים קטן לבין אבטחה למגדל מגורים?

ההבדל הוא לא רק בכמות. במגדל יש יותר כניסות, יותר משתמשים, יותר מעברים שאף אחד לא עובר בהם, ובעיקר ניהול הרשאות שהופך לעבודה בפני עצמה.

תרחיש מומלץ לבניין קטן

סט בסיסי ומדויק: מצלמה בכניסה בזווית זיהוי פנים, מצלמה בלובי כלפי הדלת, מצלמה בכניסת החניה, ומצלמה במסדרון המחסנים. אינטרקום עם מצלמה, תגים לדיירים עם קודן כגיבוי, ומקליט בארון נעול עם אל-פסק קטן. דייר אחד מהוועד מחזיק את הסיסמאות, ושני מוגדר כמחליף.

תרחיש מומלץ למגדל מגורים

תכנון לפי אזורים: לובי ראשי, לובי חניון, כל קומת חניון, כניסות משנה, מסדרונות מחסנים וחדרי שירות. בקרת כניסה מנוהלת עם הרשאות זמניות לספקים, יומן כניסות, ולעיתים גם עמדת שומר או חברת ניהול שמחזיקה את המערכת. כאן חשוב במיוחד להגדיר בכתב מי מנהל הרשאות ומי מחזיק סיסמאות, כי במגדל התחלופה גבוהה ואף אחד לא זוכר מה הוסכם לפני שנתיים.

בשני המקרים המטרה זהה. שהדיירים ייהנו מראש שקט, ושכשיהיה צריך לברר משהו, החומר יהיה שם.

מוצרים נוספים שכדאי להכיר

שאלות נפוצות

שאלות שאנחנו נשאלים בחנות בנושא אבטחת בניינים משותפים

לפני שאתם מזמינים הצעות

שווה לעשות סיבוב אחד בבניין עם דף, ולסמן איפה באמת קרו דברים. זה חצי מהתכנון.

אנחנו מתכננים ומתקינים מערכות בבתים פרטיים, בבנייני מגורים ובמגדלים למעלה מ-30 שנה, ומטפלים גם במערכות שהותקנו על ידי מישהו אחר, כולל איתור תקלות ושדרוגים. אפשר לבוא לראות ציוד בחנות שלנו בדרך אבא הלל 154 ברמת גן, או להתייעץ אצל אנשי המקצוע שלנו בטלפון 054-7411171 לפני שאתם מביאים הצעה לאספת הדיירים.